והנה שוב חנוכה בדרך אלינו ועימו שלל הופעות ואירועים. הילדים כבר שואלים "אמא מתי הולכים לפסטיגל, אמא הזמת כבר כרטיסים" ואנו מנסות למצוא הופעות חינוכיות ובעלות משמעות עבורם. אולי הצגה איכותית כמו "עוץ לי גוץ לי" אולי סיור חינוכי במוזיאון אולי ביקור בבית ביאליק ואינסוף אפשרויות חינוכיות. ילדנו "חולים בקדחת הפסטיגל" ואנו צריכות למלא אחר מבוקשם האם זה כך? האם אפשר לעצור את זרם ההופעות בחג החנוכה וכמובן את המחירים המופרזים. כמו בכל שנה אנו אומרות השנה לא ניקח את הילדים לפסטיגל ובכל זאת אנו לוקחות. לאן הגענו? לאיזה תרבות? מה יקרה לנו בעתיד הרחוק? האם לדור שכזה אנו שואפות לחנך את ילדינו או שצריכות אנו ללכת עם הזרם ולא להלחם בדבר שאי אפשר לעצור אותו...
חג חנוכה שמח מאתי ויפעת
חג חנוכה שמח מאתי ויפעת
כל מילה נכונה, גם אנחנו נמצאות באותה בעיה עם התחרות הזו והריצה אחר הצגות חנוכה.היום אנחנו מבינות שככל שהילדים קטנים כך השליטה שלנו גדולה יותר ולהפך.
השבמחקאתי ויפעת,
השבמחקאתן כותבות בלוג ביחד.
האם תוכלו להתייחס בבלוג לשותפות ביניכן בכתיבת הבלוג? עד כמה שתיכןם שותפות? כיצד? האם יש קשיים בשותפות הזו? מהו המקום של כל אחת מכן בבלוג?
נילי
שלום לכולן
השבמחקרצינו לשתף אתכן בכתיבת בלוג בזוג. בחרנו לפתוח בלוג העוסק באימהות, גננות וסטודנטיות המתאים לחיינו העמוסים ובו ניתנת לנו האפשרות לכתוב על נושאים מחיי היום יום שלנו. שתינו שותפות פעילות בכתיבת פוסטים, שתינו נפגשות ביחד ומחליטות על הנושאים בבלוג. לעיתים ישנו קושי להפגש מכיוון ששתינו עובדות ואחר הצהריים נמצאות עם ילדינו- אך אנו מוצאות זמן גם לשבת ולכתוב פוסטים בבלוג וכמובן להגיב לבנות ולהגיש את המשימות השבועיות. מעבר לכך שאנו לומדות ביחד אנו חברות כבר 10 שנים ועובדות אחת בצמוד לשניה וילדינו באותם גילאים לכן קל לנו להתחבר לשותפות בינינו ולכתוב.
שלום בנות,
השבמחקכל מלה בסלע!
גם אני נמצאת בדילמה הזאת כל שנה, ולבסוף נכנעת ללחצים ורצה עם הילדים לפסטיגל.
נהנית לקרוא את הפוסטים שלכן.
רויטל.